נידר כוכב הצפון (1994) בע"מ ואח' נ' פולק ואח'

פסק דין

תביעה זו החלה את דרכה, כתביעה בסדר דין מקוצר, לתשלום הסכום של 1,424,775 ₪, נכון ליום 31.5.06, בגין בניית דירות בבניין ברחוב אבא קובנר 11-13 בתל אביב, (להלן: "הפרויקט")" וכן בדרישה לתשלום ריבית פיגורים.

התביעה הוגשה כנגד מר פולק יחזקאל, (הלן: "פולק"), וזאת על פי הסכם בנייה מיום 5.3.00, בטענה, כי מר פולק לא שילם את התשלומים השונים המתחייבים מביצוע הבנייה בפועל, והכוללים את הבנייה עצמה, וכן אגרות והיטלים ששולמו על ידי התובעת כדין לרשויות השונות. ההסכם עצמו לא הוכחש.

מר פולק הגיש בקשה למתן רשות להתגונן, ובדיון שהתקיים ביום 13.11.2007 ניתנה בהסכמה רשות להתגונן.

המבקש הגיש תביעה שכנגד, ובעקבות החלטתי, שבמסגרתה קבעתי, כי יש למחוק את הנתבעים שכנגד 2-4, הוגשה תביעה שכנגד מתוקנת, ביום 6.9.09.

לאחר סיום ההליכים המקדמיים, התיק נקבע לישיבת הוכחות , ונדרשו לא פחות מארבע ישיבות הוכחות לשמיעת כל העדים:

מטעם התובעת והנתבעת שכנגד – מר רחמין.

מטעם הנתבע והתובע שכנגד הנתבע בעצמו, וכן המומחים מטעם הנתבע והתובע שכנגד מהנדס אזרחי מר אולינקי, ושמאי מר בן דוד. כמו כן זומן למתן עדות עו"ד סלנט רמי.

מטעם הנתבע שכנגד 2 – הנתבע שכנגד 2 בעצמו, מר ספרינג.

במסגרת הדיון בתיק זה, ניתנה על ידי החלטה המורה על תיקון כתב התביעה. לאחר שהתובעת התמהמה בתיקון ארוכות, ניתנה על ידי החלטה מפורטת ומנומקת, על פיה הנני מבטלת את ההחלטה המתירה את התיקון, תוך שאפשרתי לצדדים פיצול סעדים על מנת שלא לפגוע בזכויותיהם.

הוגשה בר"ע על החלטתי זו שהסתיימה בדחייתה, ומשכך בפסק דיני זה, שניתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים, אתייחס רק לכתבי הטענות שהיו מונחים בפניי ואשר על יסודם נוהל דיון ההוכחות, ולא לכתבי הטענות המתוקנים לרבות נספחיהם.

מר פולק, במסגרת סיכומיו בחר להגיש מסמכים שלטענתו צורפו לכתב ההגנה המתוקן. כתבי טענות מתוקנים אינם חלק מפסק דיני זה, וכפי שנקבע על ידי בהחלטתי הנ"ל מיום 24.9.12 לא אדרש להם, והצדדים יוכלו להביאם בפני מותב אחר שידון בטענותיהם כפי שימצאו לנכון. התובעת עתרה להורות על הוצאת המסמכים שצורפו לסיכומים ואשר לא היו חלק מהליך בפניי, וקבעתי כי אדרש לעניין בסיכומים. עיון בסיכומי בא כוח מר פולק יגלה כי לעמדתו, המסמכים שצורפו לכתב ההגנה המתוקן הינם חלק הראיות בתיק, משום שהם מונחים בפני ביהמ"ש. אינני סבורה כך, אנו מצויים תחת שלטון דיני הראיות הקובעים כי ראייה יש להגיש בדרך מקובלת, באמצעות תצהיר, או כדין, ולאפשר חקירתו הנגדית של העד על אותו המסמך. מה גם שהמסמכים אמורים להיות מגולים במסגרת הליך גילוי המסמכים, ומשכך אין בכוונתי במסגרת פסק דיני זה להידרש כלל למסמכים שצורפו שלא כדין, לא גולו במסגרת תצהיר גילוי מסמכים, לא הוגשו כראייה לתיק ביהמ"ש, לא ניתנה הזדמנות לחקור בחקירה נגדית, ולא ברור האם המדובר במסמכים שהינם ראייה מקורית או העתקים חלקיים. פסק דיני זה מושתת רק על יסוד החומר הראייתי שהובא בפניי במסגרת הראיות כדין, לרבות התצהירים החקירות והסיכומים, ועל יסוד הטענות שפורטו בכתבי הטענות.

ומכאן לטענות הצדדים.

טענות התובעת על פי כתב התביעה, והתצהיר מטעמה;

בשכונת הצפון הרחוב אבא קובנר 11-13, בנכס הידוע כמגרש בגודל של 4,550 מ"ר, חלק מחלקה 61 בגוש 6798, (להלן: "הנכס"), ניהלו בעלי הנכס במשך שנים ארוכות דיונים בבית המשפט, עד שביום 23.6.91 הגיעו חלק מהבעלים להסכם.

מאחר וההסכם לא כלל את כלל הבעלים של המקרקעין ולא ניתן היה להתחיל במימוש הזכויות ובבנייה, הוגש הליך לביהמ"ש, וביום 29.12.93 נחתם הסכם פשרה, (נספח ח' לתצהיר רחמין).

למרות הסכם הפשרה לא הצליחו הבעלים להביא לכדי התחלת הבנייה, ומשכך, הוגש הליך נוסף לביהמ"ש השלום, ולאחר דיונים הגיעו הצדדים להסכם פשרה מיום 31.12.2000, (נספח י' לתצהיר רחמין).

בהתאם להסכם פשרה זה, קיבל מר פולק 31/119200 חלקים מהחלקה, וחלק אחר הועבר לטובת הנאמן, מר סלנט.

ביום 5.3.00 נחתם בין הנתבע, מר פולק, לבין התובעת הסכם בנייה, על פיו הוסכם, כי התובעת תבנה בעבור מר פולק:

"1.דירה הנמצאת בקומה ב' והמסומנת במספר 8.